בעת התמודדות עם ירידת ערך כלכלית בנכסים, הנגרמת עקב ליקויים שלא ניתן לתקנם, שמאי מקרקעין הוא גורם מכריע בתהליך ההערכה והפיצוי. שמאי מקרקעין מיומנים מסייעים להעריך את שווי הנכס בהתחשב בליקויים הקיימים, ומציעים הערכות מקצועיות המגובות בניתוחים רלוונטיים. 


במקרים בהם יש ליקויים מבניים שלא ניתן לתקנם, כמו רוחב מינימלי של חדר  שלא עומד בתקנה, ולכן לא ניתן להחשיבו כחדר מגורים. (למרות שהדירה שווקה כדירה בת 5 חדרים, אך בפועל מדוב רק רק ב – 4 חדרי מגורים תקניים). שמאי מקרקעין מעריכים את ירידת הערך. כך הם מבטיחים שהפיצוי שניתן לבעלי הנכס יהיה הוגן ומשקף את המצב האמיתי של הנכס. 

דוגמה נוספת מתייחסת לתקנות פיקוד העורף והתכנון והבנייה מכתיבות דרישות מחמירות לבניית ממ"דים, כולל מידות מינימליות ועובי קירות. כאשר הממ"ד אינו עומד בדרישות הללו, השימוש החוקי בו נפגע, ועלולים להתעורר קשיים משפטיים ברישום הדירה  ובהוצאת היתר בנייה מעודכן. קשיים אלו יכולים להרתיע קונים פוטנציאליים ולפגוע בערכה של הדירה. 

במקרים של ירידת ערך, הנובעת מתפיסות סובייקטיביות של הקונים לגבי הנכס, השמאים ממלאים תפקיד חיוני בזיהוי והערכת ההשפעה הכלכלית של גורמים אלו. מדובר במצבים בהם לא קיימת מובהקות מוחלטת לגבי השפעות מטרדים, כמו קרבה לעמודי חשמל, אנטנות סלולריות, תחנות דלק, או היסטוריה של ליקויי בנייה. אף שהליקויים תוקנו, המוניטין השלילי של הנכס עלול להמשיך ולהשפיע על ערכו בשוק. 

פסקי דין רבים, כגון כונן ואח' נ' ד. רוטשטיין ופרשת ז'אן ז'אק, מדגישים את החשיבות של הערכות שמאי מקרקעין בהקשר של ירידת ערך פסיכולוגית. במקרים אלו, בית המשפט הכיר בירידת ערך שנגרמה כתוצאה מחששות הקונים מהליקויים. בפרשת עמיגור, בית המשפט התייחס לירידת ערך פסיכולוגית שנגרמה עקב ליקויי בנייה שתוקנו, והדגיש את הצורך בפיצוי נוסף עבור הירידה בערך הדירה בעקבות התיקונים. 

שמאי מקרקעין מסייעים להבחין בין ירידת ערך אובייקטיבית לסובייקטיבית. ירידת ערך אובייקטיבית נגרמת עקב נזקים פיזיים שלא ניתן לתקנם, בעוד ירידת ערך סובייקטיבית נובעת מתפיסות פסיכולוגיות של הקונים.  בסופו של דבר, שמאי מקרקעין ממלאים תפקיד מרכזי בהבטחת זכויות בעלי הדירות ובמתן פיצוי הוגן על נזקים שלא ניתן לתקנם. הם מספקים הערכות מקצועיות ומדויקות, שמבטיחות פיצוי הולם והגנה על ערך הנכס.